מועצת השלום מבקרת את נתניהו: ישראל מעכבת את פירוק חמאס מנשקו
מועצת השלום האשימה את ישראל בעיכוב אישור שני מהלכים הנדרשים כדי להתחיל לפרק את חמאס מנשקו. לפי הדיווח, המהלכים נוגעים למשטרה הפלסטינית שתפעל ברצועת עזה ולכוח בינלאומי שאמור להיכנס לרצועה.

מה קרה
מועצת השלום מתחה ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, והאשימה את ישראל בעיכוב אישורם של שני מהלכים שנדרשים כדי להתחיל לפרק את חמאס מנשקו. הדברים פורסמו במהדורת השבת של כאן חדשות.
שני המהלכים נוגעים למשטרה הפלסטינית שמוקמת ברצועה ולכוח הבינלאומי שאמור לפעול שם. המהלך הראשון הוא אישור לכוחות המשטרה הפלסטינית לצאת לאימונים במצרים, בהתחייבות שיוכלו לשוב לעזה. המהלך השני הוא אישור לכניסת הכוח הרב-לאומי לרצועה. לפי המקורות, ישראל מעכבת את אישור שני הצעדים, והמועצה מצפה לכך שהאישור יינתן.
הביקורת נשמעה על רקע הציפייה של מועצת השלום, גוף בינלאומי שפועל במסגרת התוכנית לעזה, שישראל תאפשר את שני המהלכים. כאן חדשות כתבו כי לא התקבלה תגובה מלשכת ראש הממשלה או משב״כ לטענות שהועלו נגד ישראל.
המשטרה הפלסטינית והמספרים
במרכז המחלוקת עומדת המשטרה הפלסטינית שמוקמת בעזה. במסגרת התהליך של מועצת השלום נרשמו יותר מרבע מיליון עזתים שרצו להצטרף אליה. ישראל אישרה 16 אלף מהם, אנשים שלא מזוהים עם חמאס ואין להם רקע ביטחוני. כלומר, מדובר בסינון גדול שנעשה בשלב הראשון.
מתוך האנשים שאושרו, 4,000 אמורים לצאת להכשרה במצרים. לפי הדיווח, ישראל מסרבת לאשר את יציאתם. הטבלה מרכזת את הנתונים שפורסמו במקורות.
הפער בין מספר המועמדים למספר המאושרים, ובין המאושרים לבין מי שאמורים לצאת להכשרה, מלמד על השלבים שבהם התהליך נתקע. המקורות אינם מפרטים את הקריטריונים המדויקים שבהם נעשה הסינון בכל שלב, ולכן אין לדעת בוודאות מהם הנימוקים לכל החלטה.
| מספר | שלב |
|---|---|
| מעל 250 אלף | עזתים שרצו להצטרף למשטרה |
| 16 אלף | אנשים שאושרו על ידי ישראל |
| 4,000 | אמורים לצאת להכשרה במצרים |
מה אומר היועץ האמריקני
ג׳וש גרינבאום, יועץ בכיר למועצת השלום ואיש הבית הלבן בעבר, דיבר עם כאן חדשות והעביר ביקורת חדה על המצב. לדבריו, ״ישראל נתפסת כיום בוושינגטון ובעולם כצד שמעכב את התהליך״. המשמעות היא שהביקורת אינה מוגבלת לגוף הישראלי או הפלסטיני, אלא מגיעה גם מהמעגל הקרוב לממשל האמריקני.
גרינבאום הוסיף שאלה שלדבריו עומדת לפתחה של הממשלה הנוכחית: ״האם טובת המדינה קודמת לפוליטיקה, או שהפוליטיקה קודמת למדינה?״. השאלה מציבה את הדיון מעבר לשאלה הטכנית של אישור אימונים או כניסת כוח, ומעלה סוגיה ציבורית רחבה על סדר העדיפויות של ישראל.
חשוב לציין שמדובר בעמדה של גורם שפועל בתוך מועצת השלום, ולא בעמדה רשמית של ממשלת ארצות הברית. עם זאת, העובדה שהיועץ מציג את ישראל כמי שמעכבת את התהליך משקפת את האופן שבו חלק מהגורמים הבינלאומיים רואים את ההתפתחויות.
למה זה חשוב
גרינבאום התייחס גם למדיניות שהייתה נהוגה בישראל לפני 7 באוקטובר. לדבריו, ״חזרה למדיניות שהייתה ב-6 באוקטובר - של הכלה של חמאס במקום פירוק יכולותיו - אינה אפשרות בת-קיימא״. מדיניות ההכלה משמעה ניהול של הארגון מבלי לפרק את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, במקום לשאוף לפירוקן.
לפי גרינבאום, המדיניות הזו נכשלה במניעת מתקפת 7 באוקטובר. מכאן הוא טוען שלישראל יש כעת הזדמנות ״לשנות מציאות זו מהיסוד ולטפל באופן מקיף באיום חמאס״. הטענה הזו מניחה שפירוק הארגון מנשקו הוא תנאי להתמודדות ארוכת טווח עם האיום, ולא רק צעד טכני.
מבחינת הקורא, החשיבות של הסוגיה נובעת מכך שהיא קובעת אם ההסדר ברצועה יתקדם או ייתקע. אם המשטרה הפלסטינית לא תוכשר, הכוח הבינלאומי לא ייכנס והנשק לא ייאסף. מכאן נובע שהעיכוב בשני המהלכים משפיע על כל השלבים הבאים של התוכנית.
מה עוד לא ידוע
לפי מקורות במועצת השלום, בעבר ניתן אישור עקרוני למהלך, אך כעת הוא מוקפא. ההבדל בין אישור עקרוני לבין הקפאה הוא מהותי, כי הוא מעיד על שינוי בעמדה או בתנאים שבהם מתקדם התהליך. המקורות אינם מפרטים מה השתנה ומתי.
גורם במועצה תהה בשיחה עם כאן חדשות: ״כרגע ישראל לא מאפשרת להם לצאת למצרים להתאמן, אז איך נאסוף את הנשק אם אין את המשטרה הפלסטינית החדשה, שכל אחד משוטריה אושרו על ידי שב״כ?״. הציטוט מדגיש את הקשר ההדוק בין שלב ההכשרה לשלב איסוף הנשק, ואת העובדה שכל שוטר שאושר עבר בדיקה של שב״כ.
בשלב הזה לא ידוע מה הנימוקים של ראש הממשלה או של הגופים הביטחוניים לעיכוב. הכתבה מציגה את הטענות של מועצת השלום ואת דברי היועץ, אך לא מופיעה בה תגובה רשמית מהצד הישראלי.
מה הלאה
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא אם ישראל תאשר את יציאת 4,000 השוטרים למצרים ואת כניסת הכוח הרב-לאומי לרצועה. ההחלטה הזו תקבע אם התהליך יתקדם לשלב ההכשרה או ייתקע. במקביל, המצב הביטחוני ברצועה נשאר רגיש, וכך גם בתקיפות האחרונות, כמו התקיפה ברצועה שבה נהרגו שלושה בני אדם.
בשבועות הקרובים צפויים להתברר שני דברים: האם יתקבל אישור רשמי מישראל, והאם מועצת השלום תמשיך להעלות את הביקורת באופן פומבי. כל אחד מהם ישפיע על יכולתה של ישראל להציג את המשך התהליך כחלק מהמאמץ לפירוק חמאס, ועל האופן שבו הוא נתפס בוושינגטון ובעולם.
שורה תחתונה
פירוק חמאס מנשקו תלוי במידה רבה בהכשרת המשטרה הפלסטינית ובכניסת הכוח הבינלאומי לרצועה. כל עוד שני המהלכים מוקפאים, התהליך נותר תקוע, ולא ברור מה הנימוקים של ישראל לעיכוב.
תגובות
עוד אין תגובות לכתבה הזו, אתם הראשונים



